נשק בשבת / 🗡️
לא יצא האיש בסייף
חכמים לומדים מן הנבואה שכלי נשק אינם תכשיט, כי לעתיד לבוא הם יתבטלו.
השיעור ממשיך בלימוד על ימות המשיח: מה בדיוק יהיה שם, ואיך הדברים ילכו. וכדרכה של התורה, הדרך לשאלה הגדולה עוברת דרך הלכה מעשית של שבת.
המשנה במסכת שבת אומרת: "לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף וְלֹא בְקֶשֶׁת וְלֹא בִתְרִיס וְלֹא בְאַלָּה וְלֹא בְרֹמַח, וְאִם יָצָא – חַיָּב חַטָּאת". מי שיצא בשבת לרשות הרבים עם כלי נשק, בשוגג, חייב להביא קורבן. כמובן, כשיש פיקוח נפש, הדין שונה לגמרי.
רבי אליעזר חולק: "תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ". לוחם שנושא את נשקו – זה חלק מלבושו ומכבודו, והוא אוהב שרואים אותו כך. וחכמים אומרים: "אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי", שנאמר: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
הרב מתאר את התמונה: את החרב ישברו ויעשו ממנה את – כלי חפירה, ואת החנית יהפכו למזמרה לגיזום עצים. לא יהיה בהן צורך עוד. ואם לעתיד לבוא שוברים את כלי הנשק, סימן שאינם תכשיט, כי תכשיט אין שוברים.
מן המשנה הקצרה הזאת נפתחות שתי דרכים. האחת מובילה אל ההלכה המעשית: מה מותר לאדם שנושא נשק בשבת בימינו. השנייה מובילה אל שאלת העתיד: האם באמת יבוא יום שבו לא יהיה עוד צורך בנשק, ומה עוד ישתנה אז בעולם. השיעור הולך בשתי הדרכים, זו אחר זו, ומראה עד כמה הן קשורות זו בזו.